מדי פעם בשיחות עם חברים למקצוע אנחנו דנים בנושא של איסוף נתונים.
וכמו בכל דבר אנחנו מגלים שלמרות שאנחנו משתמשים באותם מונחים, אנחנו למעשה רואים את הדברים אחרת.
יש שטוענים שצריך להשיג את מירב המידע האפשרי מהעבר ויש כאלו מעולם ה NLP שחושבים שלא.
אלו הטוענים בעד, אומרים שאין שום דרך להבין את עומק הבעיה אלא אם כן מלקטים את כל המידע האפשרי
בכדי לקבל תמונה של מה הוביל למה. בהנחה שבמקום כלשהו יצוץ השורש שממנו נוצרה הבעיה.
אני בטוח שזו שיטה שיכולה להביא לתוצאות וכנראה גם מביאה תוצאות.
שאלתי תמיד הינה, מדוע צריך לשמוע את כל ההיסטוריה של הלקוח והאם אין שיטות שיכולות לקצר את התהליך?
כמאמן שעובד עם כלים של NLP אני מאמין שאין צורך לנבור בעומק נשמתו של הלקוח, אלא להתייחס לבעיה
שאותה הוא מציג.
שהרי לקוח לא מגיע אלינו אלא אם כן קיים מצב שהוא רוצה לשנות.
בעולם ה NLP אנחנו לא מתקנים אנשים. אנחנו מאמינים שלכל אדם יש את כל המשאבים הנחוצים לו כדי
להשיג את התוצאות שאליהן הוא שואף. אנחנו רק מסייעים בהצפת המשאבים שלפעמים רדומים.
אנחנו אוספים נתונים מהאופן שהלקוח מבטא את עצמו, הן מילולית והן לא מילולית. אנחנו גם שואלים
שאלות כדי לגלות מה הוא מחק, עיוות או הכליל במפה שלו של העולם.
כל המידע הזה מקנה לנו אפשרות לבנות אסטרטגיה שבאמצעותה ניתן לייצר את השינוי הנחוץ.
אם כך- מדוע להעמיס ולחפש את מה שלא נחוץ לצורך העבודה?
באמצעות שאלות נכונות הנגזרות מהדרך שבה הלקוח מציג את המצב הקיים ניתן לקבל הרבה מידע.
בנוסף אפשר לגלות אם יש רווחים מישנים מהמצב הקיים שאולי צריך לתת להם משקל מיוחד או לשנות גם אותם
בתהליך השינוי הנדרש.
למעשה ניתן לקבל כמויות אדירות של מידע גם מבלי לדעת את כל ההיסטוריה האישית.
אני חסיד של שיטת ה NLP, המכוונת לכך שצריך תמיד לזכור שמי שהכי חשוב בעבודה שלנו זה הלקוח ושצריך
תמיד לחפש את הדרך היעילה והקצרה ביותר לספק לו תוצאות.
אמיל קפון
רב אמן ב-NLP ומאמן אישי.
.
כמו כן, תוכל למצוא פרטים נוספים אודותיי בדף הבית:
